ברחובות אפלים
כשהייתי שבויה.
כמו שוקעת בתוך רפש
והצל שלך
כמו הופך לאבק שריפה.
לא תוכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
ברחובות אפלים
כשהלכתי כבולה.
כמו מתאבלת
על קבר.
והדם שלך
כמו הופך לצבע כחול.
לא תטכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
מאי 2000
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מה עושה אהבה? כמה עצוב וכמה רגש,חשתי הזדהות ואהבתי בהחלט את סגנון הכתיבה, הדימויים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] **** מצויין, אהבתי, שיר קצר שאומר הרבה! [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא... כמה זמן לא חשתי את מה שתיארת.... ארץ אהבה, הרגשה כל כך מוכרת כל כך קרובה ועם זאת רחוקה ממני כרחוק מזרח ממערב. נהנתי לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפייפה לא יודעת למה התחושה שנוצרה בי תחוזת עצב.... אולי אכזבה שלך... מקווה שאני טועה ובכל אופן נהנתי לקרוא כל מילה............................ [ליצירה]
- [ליצירה] ....ובכן אהבתי......כלומר הזדהתי עם מה שכתבת.... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין מאוד מעניין, אני חושבת שהכתיבה שלך נורא יפה, משולבת בסגנון מודרני ולירי. אני מודה שמשפטי האנגלית הפריעו לי קצת... לכן קראתי שנית ללא האנגלית. בגדול-אהבתי! אושרת. [ליצירה]
- [ליצירה] בד"כ אני... בד"כ אני לא נוהגת להגיב לשיר שאני לא מסמפטת ואפשר לומר שאת השיר הזה אני מתעבת. כתוב באופן מאולץ ומאוס... לא שזה מפליא אותי כ"כ אבל באמת...אני חושבת מר שמואל שאתה לא רואה את הצד השני של המטבע!!! [ליצירה]
- [ליצירה] *** נהנתי מאוד מהשיר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] *** דימויים נפלאים....אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] *** מאוד התחברתי לשיר! מקסים. [ליצירה]
תגובות