כל העולם יוצא
מתעלף לו בתמוז,
כדור הארץ שלנו
מנגב זיעה קרה
מחציו הצפוני
באותה עת
מתקררת דעתי, קופאת
כחציו הדרומי
לנוכח אותה אחת
שאותי זנחה לאנחות
לזרועות זרות
ואחר מנסה לשוב...
כחילופי עונות
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים יונק הדבש אשר השמש משתברת בצבעו המרהיב המטאלי :-) יש את שירת אדום החזה, ששומעים אותו יותר מאשר רואים אותו :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מתחיל והולך לכיוון מסויים ולפתע תפנית. דבר שעושה את זה מעניין הרבה יותר [ליצירה]
- [ליצירה] --- בועת החופש הכלואה בינות סורגי מתכת וביבר זכוכית אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] האנשה ואספואטיקה שלובים זה בזה כמו בקשר בין אילן לאדמתו [ליצירה]
- [ליצירה] -- יש לי גם לחן למילים... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- רבתודות לך ! [ליצירה]
- [ליצירה] הטפטוף השקט הזה נותן את הקצב לעת יזל מטר, בענן בן חלוף באדם בן תמותה ביבשה צמאה ובאילן צומח [ליצירה]
- [ליצירה] הדילמה של הנער המתלבט בין כיבוד אב ואם למרדות במלוא עצמתה, הבחור מורד בהוריו, עומד מולם עם בת זוג שעומדת בניגוד לכל מה שחינכו את הנער.ופונה להם עורף יחד עם הצד החדש שבו מצא בן ברית,הוא יוותר על הבית למען האהבה החדשה,(על כן יעזוב איש את אביו ואמו)לדרך לוטה בערפל (מגורים ביחד), זו דרך שאינו בטוח בה עדיין,זו שהיא כה טרייה ורגישה, הקשר הניצני הצומח זה עתה לעומת העץ השורשי העתיק והוותיק, זהו בית אבא ואמא על המסורת והדת שבו ובו ימרוד, אולי יוותר על שורשיו, אולי יתעלם מהם אך אולי בעתיד יחזור אליהם, זו חידה הנותרת פתוחה כאן בסיפור [ליצירה]
- [ליצירה] בטנה מקרקרת מרוב צפרדעי האכזבה, הללו עושים בה שמות קורעים ומקעקעים ומקרקרים את מנוחת נפשה: את האיזון הפנימי בין אתמולי המחר למחרי האתמול [ליצירה]
- [ליצירה] אחח תיאטרון זו אהבתי החדשה. בהחלט. גיליתי את התאטרון בגיל מאוחר יחסית. אני אוהב תיאטרון- אני יוצא בתחושה כי ההצגה הותירה חותם. אני מרגיש את העלילה מול העיניים. היא בלתי מנותקת. [ליצירה]
תגובות