זוכרת ששאלת
אם אני עייפה.
לא ראית
את העיגולים השחורים
מתחת לעיני?
אולי חשבת שבכיתי.
אני עייפה.
לא שכחתי מה אמרת.
אני לא יכולה לישון
בשקט הזה.
יש שיר אחד
והוא הכי לבד בעולם.
[ליצירה]
כיסוי לצורך התגלות
יפה שערפלת ולא סיפרת מה המאורע שהוביל לליל השימורים. ככה אין שום דבר שיסיח את הדעת מהפגישה עם החוויה כשהיא לעצמה, ומאפשרת הזדהות גדולה יותר.
ממש יפה.
[ליצירה]
מקסים לחלוטין.
הקטע בסוף צרם גם לי קצת, כשאת מסבירה לה על הקסם שברגע-שלפני-הנפילה. פילוסופיה קצת עמוקה מדי לילדה קטנה, לדעתי.
חוץ מזה - נפלא. אי אפשר שלא להזדהות.
[ליצירה]
[ליצירה]
תודה רבה :-)
טובי - זה עדיין משתלם לי...
ונעל בית - אתה עומד לגלות שהרוב המוחלט של היצירות הוא שירים, אבל אני עובדת על זה :-)
בכל אופן, התגובה שלך מאוד מאוד שימחה אותי והיא בהחלט נותנת לי מוטיבציה לכתוב עוד.
[ליצירה]
רעיון מקסים :)
הסיום נשמע קצת מאולץ. כאילו המשפט של החבר במסעדה נאמר רק בשביל הפואנטה. (טוב, לא ממש כאילו...)
בטוחה שתצליח לחשוב על דרך טובה יותר להכניס אותו.
אה, והקטע עם הפופקורן אחרי שהיא מכריזה על הטיסה שלה נשמע קצת לא אמיתי - היא מודיעה לו משהו כזה והוא מתלהב מהפופקורן?
אני מבינה שהכוונה היא להראות שהוא לא שם לב בהתחלה, אבל זה עדיין מצלצל לא מתאים...
חוץ מזה - יופי של סיפור :)
תגובות