אני רואה לך בלבן של העיניים
נקודות
נקודות
טיפות
טיפות
נופלות
מתנפצות
מתקררות.
אני רואה לך באדום של העין
נהרות
אגמים
בריכות
ניקוים
גדלים
נבלעים.
עכשיו כבר אין לך עיניים
החשיכה תפסה בכל.
[ליצירה]
אני מכיר א תהעקרון ההומאופתי אבל פה את מסיימת כשארית כפיס עץ שעלה באש. איך פתאום המים נכנסו לכאן? אני מבין את זה אסוציאטיבית אבל לתוכן.. לא ממש. אם א תרוצה לחבר זאת לכאן אולי כדאי לך להוסיף את המילה "גם". = גם מים זוכרים.
תגובות