ואור לילה ואף
זוהרו של יום
לא ישיבו
נבגדת
אל חיק זה
שהרגה
כי לפתע
תחוש מחנק בין
זרועות
אהובה
ותשבע כי
לא תשקע עוד
בעיניו
של זה
שעורר
כאבה
ותבכה ותכאב ותחוש במחנק,
גם לבד.
[ליצירה]
אכן זה מצויין, יש בעיה בשורות אלו:
"כאשר הירח מלא.
והאוהבים יורדים לכרמים
גם אני ירדתי עמם"
נקודה- ואז ו' החיבור והשורה השלישית, משהו לא מתחבר...
אולי כאשר הירח מלא
האוהבים יורדים לכרמים
וכמוהם- ירדתי גם אני/ואיתם ירדתי גם אני וכיוב"
[ליצירה]
אני ראשונה להגיב על יצירה שלך?!
עוזבים אתכם לחודש ימים וכבר אתם פורקים כל עול ומשנים סדרי עולם?!?!?!?!?!
כבמקרים שונים בעבר- לא הבנתי, תסלח לי....
די יו מיס מי?
[ליצירה]
הדיוק החד כ"כ באופן מיוחד כ"כ של תיאור דבר... דבר...
דבר חזק כ"כ, רגש עד, שתמיד מפעים ומעצים כל רגש ואירוע הנילווה לו. אח, הגעגוע הקדום, אוייבנו הוותיק שחבר לריקנות ולבדידות - וכך נוצרה אג'נדה כואבת של רגש קדום וטהור.
[ליצירה]
דב- גם אתה וגם שי דוידס החלטתם לרגש אותי היום- אז הצלחתם (שי עשה זאת במסר אישי וחבל על ציבור הקוראים שהפסיד את מילות הקסם שלו).
אז תודה, על המחמאה בסוף- היא שווה יותר מאלף מילים. ותודה על התגובות והיחס-תמיד.
איה :)
תגובות