האש ליחכה
את שדות האושר
לרגלינו
הרוח טיהרה
במעופה רגשות
אוהב
השמש כששקעה
סימלה את סוף
ימינו
וגשם שירד
שטף נחלי
כאב
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ומנחתך אליי, מנחת אהבה כסהר לבנה כאורה של חמה כאותה דרך המרוצפת באבני אהבתינו. אביבוש- (ובכוונה לא סתיו הפעם), זה מקסים!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה! :) [ליצירה]
- [ליצירה] יקירי, המקצב לעיתים קטוע בעיני ולא זורם. בבית השני והשלישי החרוז הוא "לאיבוד", הייתי מציעה למצוא מילה אחרת שלא תהיה כפילות. ובבית השלישי פעמייםם "אני" כשבשאר הבתים שמרת על אחידות של פעם בודדת. בקיצור- הרעיון (כמו כמעט כל רעיונותיך) יפה, לדעתי עוד יש מה לעבוד על יצירה זו... [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- הבנתי את כוונתך, קראתי שוב, נראה לי שבית נוסף היה מעמיס- שלא לצורך- על השיר, וגורם לפואנטה להתמוסס, עניין הפרדת שתי המילים האחרונות, היא לשם הדגשתם, לתת להם מעמד כבית בפני עצמו, כי הם הם כוונת כל השיר......... [ליצירה]
- [ליצירה] עץ הדובדבן- אממממממ, קצת מוכר. יצירה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! חי, קליל, קריא, מתנגן במקצב ממכר. משובח כמו ג'ז טוב בערב סגריר........ [ליצירה]
- [ליצירה] כן, מפחיד לפעמים אבל גם קצת מדהים, לא? תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מצויין!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מתכבדת להגיב ראשונה- מסר: זה יפה, כתוב מצויין, התוכן יפה, המקצב מבטא אותו נאמנה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה מאוד עם צחית, גם הייתי משנה את הסיווג, זו יכולה להיות יצירה תחת "שירה". הייתי אולי מוסיפה בית שלישי: אותו הזבל של אתמול שנערם ברחובות העיר יעלם בחדשות בוקרו של יום.... [ליצירה]
תגובות