האש ליחכה
את שדות האושר
לרגלינו
הרוח טיהרה
במעופה רגשות
אוהב
השמש כששקעה
סימלה את סוף
ימינו
וגשם שירד
שטף נחלי
כאב
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני מתארת לעצמי שלך ברורה הסיטואציה לפרטים, וכך גם העלת אותה, בפשטות ועם זאת אפופה ודו משמעית, שיבחר הקורא את התוכן הרצוי לו.. אני- הפעם, פחות אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] איך אפשר שלא להגיב על זה- מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!!!! כמה מיוחד, יפה, רווי ב... ב... מלא תוכן, מעורר, קוסם. פשוט מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אם רק תקרא/י שוב את החלק הראשון, תבין/י שזה לא רק מחוסר תשומת לב.... לפעמים דברים מצטברים ונלחמים עליהם בלי סוף, עד שמבינים שכל שנשאר לנו זו המלחמה על קשר/רגש/חלום וכדו', ולא הדבר עצמו... ואז זה פשוט נגמר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] דב, זה מקסים, זה רגיש, זה שונה כ"כ מאיך שאתה כותב תמיד- שונה בצורה מרעננת וחיובית, אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מצויין, הכתיבה, התוכן, הניסוח- מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] לשלהבת רק אסביר, אמנם אחר זמן, כי נושא היצירה הוא הטבע, החיים, הזמן שחומק לנו בין האצבעות. ושתיקות. [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] ומי לא ניסה לנצור בחייו את אותם רגעים... שיר נפלא! [ליצירה]
תגובות