אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו?
במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך..
כלנית יקרה, כן, עבר הרבה זמן... לא הייתי פה לאחרונה.
בכל מקרה, לתהיתך: זה שרבונו אחראי פה על הענינים זה ברור, ולא משנה אם נסכים או לא. זה נועד להיות מעין קבלת הדין, קבלת עול מלכות שמים שכזאת...
[ליצירה]
תהיה פילוסופית
אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו?
במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך..
[ליצירה]
כלנית יקרה, כן, עבר הרבה זמן... לא הייתי פה לאחרונה.
בכל מקרה, לתהיתך: זה שרבונו אחראי פה על הענינים זה ברור, ולא משנה אם נסכים או לא. זה נועד להיות מעין קבלת הדין, קבלת עול מלכות שמים שכזאת...
[ליצירה]
מפריע לי שיש שגיאות כתיב
(אלך לבית הספר, לדוגמא)
וחבל שאתה חוסך מידי בסימני פיסוק
"הוא אינו בבית הוא בבית ספר"
ונראה לי שהתכוונת להגיד לא כדאי, במקום לא כדי.
בהצלחה בהמשך!!
[ליצירה]
רון, לגבי היחסים.
ברור לי שלא חשבת על זה, ולכן הערתי את הערתי. אבל הצירוף של:
נשאב פנימה....
והסערה שבחוץ (או שבעצם היא בפנים?).
גופי רוטט, רועד מאושר.
התרגשות.
קירבה...
מפרה את העתיד, מאיר...
וכולי.
זה מזכיר לי את השיר של עידן רייכל: הנך יפה רעייתי, הוא לוקח שימוש משיר השירים והופך לגופני ממש.
וכן, אני יודעת שזאת לא היתה הכוונה...
[ליצירה]
לג'ורג ולגלי-ה,
אני מניחה שעצם העלת הדברים על הכתב, וחוסר ההתעלמות מהם, כבר היא בעצמה מעין "ואז ניסיתי שוב..."
את הציטוט של שולי רנד אנני מכירה, אבל הוא גרם לי לחייך, כי מה שנכון, נכון.
תודה על תגובותיכם, שבת שלום!
נ.ב.
גלי-ה,
נכון שדנדוש זה פשוט, אבל זה גם תלוי איזה ביסלי את בוחרת...
[ליצירה]
אני מרגישה את המתיחה, הדימויים שלך טובים. אבל אני לא בטוחה שהבנתי עד הסוף, לאן הם הולכים. בהתחלה את ממש נותנת את התחושה, ואחר כך אני מבינה שלא הבנתי.
תוכלי להסביר?
דנדוש
תגובות