אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו?
במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך..
כלנית יקרה, כן, עבר הרבה זמן... לא הייתי פה לאחרונה.
בכל מקרה, לתהיתך: זה שרבונו אחראי פה על הענינים זה ברור, ולא משנה אם נסכים או לא. זה נועד להיות מעין קבלת הדין, קבלת עול מלכות שמים שכזאת...
[ליצירה]
תהיה פילוסופית
אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו?
במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך..
[ליצירה]
כלנית יקרה, כן, עבר הרבה זמן... לא הייתי פה לאחרונה.
בכל מקרה, לתהיתך: זה שרבונו אחראי פה על הענינים זה ברור, ולא משנה אם נסכים או לא. זה נועד להיות מעין קבלת הדין, קבלת עול מלכות שמים שכזאת...
[ליצירה]
שיר קליל וחמוד.
יש כאן חוויה נפוצה יחסית, שכבר רבות נכתב עליה ודובר בה. לדעתי אין כאן זוית חדשה או עיבוד מרשים, אבל מה שכן אהבתי בשיר זה את העצמה שלך. כאילו תוך כדי שאני קוראת אני יכולה לראות את העיניים שלך נוצצות, אני יכולה לדמיין אותך חושבת והמחשבה נודדת, אני ממש מרגישה שאת אוהבת.
יום טוב!
דנדוש
[ליצירה]
סליחה אם זה לא נחמד כל כך, אבל למרות שאני מרגישה שיש עוצמות בשיר, אני מרגישה שזה לא ממש בא לידי ביטוי.
הצורה שבה את כותבת, לדעתי, מלאה קטיעות והפסקות, אני מרגישה שהגלישה, במקרה הזה יותר יוצרת מעצורים. בכל שורה מופיעה מילה, וזה מחייב לעצור אחרי כל שורה.
למרות תוכן השיר -
" אהבה מתפרצת
לא עוצרת
סוררת
לא נשלטת"
אני מרגישה חסימה ומעצורים בצורה בה כתוב השיר.
אני כותבת זאת מפני שנראה לי שמאחורי השיר הזה יש עוצמה ואהבה גדולה, ולכן נראה לי זה קצת "מבוזבז" ככה....
יום טוב, דנדוש.
[ליצירה]
אהבתי את השיר, המבנה והקצב של השיר.
זה גם מוסיף שאין נקודות, בעיקר בסוף.
לגבי הנושא - מה נעשה? הכל תלוי בנו. כל מעשה קטן משפיע, ונקווה להמשיך להעביר את האור. נסי לחייך לאנשים מבוגרים ולומר להם בוקר טוב, סתם, בלי סיבה ומבלי להכירם, תראי איך תאירי את יומם...
דנדוש.
תגובות