אם להלבין פני אדם ברבים זה כמו שפיכות דמים -
להשפיל את עצמי זו התאבדות?
לזו שהבהלתי. :)
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] נקודה מענינת למחשבה. אני חושבת שכן. יש בזה מעין רצח עצמי שכזה... כמו שבשפיכות דמים יש רצח... [ליצירה]
- [ליצירה] . :-) אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב אם כך אז תשובתי היא בהחלט כן ... אולי בגלל זה אני אף פעם לא שובר את העקרונות שלי .... [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה ומעורר מחשבה [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב שכן. בכל המובנים. [ליצירה]
- [ליצירה] הא הא!!! אהבתי ממש!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ע--נק! איך חשבת על זה? ואגב- לא תמיד להשפיל את עצמך זו התאבדות.לפעמים זו הצלה ממות. :) שחף. [ליצירה]
- [ליצירה] הי אני מכיר את זה מאיפהשהוא... ;-) מעבר לזה שכדי לענות על השאלה את צריכה להגדיר מה זה בדיוק "להשפיל את עצמי" לשיטתך ... |יבשן סדרתי| [ליצירה]
- [ליצירה] איששששששש :) להשפיל את עצמי "לשיטתי", פירושו לעשות ליד אחרים משהו שנוגד את העקרונות שלי. (ואתה לא מייבש! כמו שכבר אמרתי הרבה פעמים - אני חולה על תשובות מתפלספות...) [ליצירה]
- [ליצירה] . "כי בדרך אלייך את... כל כך איתי". אהבתי את המשפט הזה. לא יודעת למה, אבל הוא מצא חן בעיני :) [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... הרעיון מעניין, אבל יש לי איתו שתי בעיות לוגיות קטנות - קודם כל, אם הלבה יכולה להמיס את הטבעת, איך זה שהיא לא ממיסה את הקופסה? ודבר שני - איך הלבה נשארה חמה בכל הדרך הארוכה מהר דום? (למרות שזה יכול להסתדר עם לחש פשוט, כמו שכולנו יודעים) אבל, טוב, יש את הגירסה הידועה בה גנדלף לוקח את פרודו על גבו של מלך הנשרים, והם זורקים את הטבעת מהאוויר הישר אל הר האבדון. אפילו טולקין הודה שהוא היה צריך לחשוב על זה קודם... לא משנה. העיקר שהשתעשעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] משל נחמד :) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. יפה ביותר. כל הדברים יחד מתגלמים באדם אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מקסים מקסים מקסים! אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה :-) טובי - זה עדיין משתלם לי... ונעל בית - אתה עומד לגלות שהרוב המוחלט של היצירות הוא שירים, אבל אני עובדת על זה :-) בכל אופן, התגובה שלך מאוד מאוד שימחה אותי והיא בהחלט נותנת לי מוטיבציה לכתוב עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] נשארתי בלי מילים. כל כך אמיתי ורך, כל כך הרבה אהבה וכאב ביחד. ואיך שהסיפורים התפצלו להם והתחברו שוב לסוף אחד... אני לא מסכימה עם מה שכבר אמרו כאן לפני- הסוף היה טוב. ואופטימי. גם אם הוא היה ספוג בכאב. אהבתי מאוד-מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] גואו נסכם ששלושתנו צודקים וזהו? ונעשה סולחה עם הרבה כיבוד ונזמין את כולם (יעני, מפגש צורה), ויבוא לציון גואל? [ליצירה]
- [ליצירה] אוף. עצוב לגלות איך לא ידעתי כלום בתגובה הקודמת שלי פה... [ליצירה]
- [ליצירה] זה חמוד ממש! ועל זה נאמר - "מוצא האדם מן הקוף"... [ליצירה]
תגובות