אם להלבין פני אדם ברבים זה כמו שפיכות דמים -
להשפיל את עצמי זו התאבדות?
לזו שהבהלתי. :)
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] נקודה מענינת למחשבה. אני חושבת שכן. יש בזה מעין רצח עצמי שכזה... כמו שבשפיכות דמים יש רצח... [ליצירה]
- [ליצירה] . :-) אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב אם כך אז תשובתי היא בהחלט כן ... אולי בגלל זה אני אף פעם לא שובר את העקרונות שלי .... [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה ומעורר מחשבה [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב שכן. בכל המובנים. [ליצירה]
- [ליצירה] הא הא!!! אהבתי ממש!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ע--נק! איך חשבת על זה? ואגב- לא תמיד להשפיל את עצמך זו התאבדות.לפעמים זו הצלה ממות. :) שחף. [ליצירה]
- [ליצירה] הי אני מכיר את זה מאיפהשהוא... ;-) מעבר לזה שכדי לענות על השאלה את צריכה להגדיר מה זה בדיוק "להשפיל את עצמי" לשיטתך ... |יבשן סדרתי| [ליצירה]
- [ליצירה] איששששששש :) להשפיל את עצמי "לשיטתי", פירושו לעשות ליד אחרים משהו שנוגד את העקרונות שלי. (ואתה לא מייבש! כמו שכבר אמרתי הרבה פעמים - אני חולה על תשובות מתפלספות...) [ליצירה]
- [ליצירה] גואו נסכם ששלושתנו צודקים וזהו? ונעשה סולחה עם הרבה כיבוד ונזמין את כולם (יעני, מפגש צורה), ויבוא לציון גואל? [ליצירה]
- [ליצירה] אז בעצם אתה לא מרשה להגיב. |אייקון בלתי נראה| <--(כדי שלא תדע כמה עצוב לו גם) [ליצירה]
- [ליצירה] זה נכון, אבל אפשר גם לראות את זה אחרת: כמה יפה שבמילה אחת, אור, אפשר לפתח כל-כך הרבה גווני גוונים של משמעויות... אם רק קוראים קצת שירים, מיד רואים את זה. הכל תלוי בנקודת המבט - האם אתה רוצה לחוות, או להעביר חוויות לאחרים. במקרה השני השפה היא הכלי הכי מופלא שקיים. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. עכשיו קראתי את זה שוב, והבנתי את השיר מזווית קצת אחרת. אני חושבת שבעצם אנחנו מדברות על אותו הדבר. אני חושבת שאלו שני דברים שאי אפשר להפריד ביניהם: הכתיבה והגילוי. מאיך שהבנתי את השיר בהתחלה, חשבתי שהכוונה היא שהמשמעות מתגלה לכותבת רק *אחרי* הכתיבה, בקריאה חוזרת. אבל בעצם זה בא יחד - תוך כדי כתיבת המילים בוחנים את הדברים וככה מגלים מה בעצם יש שם, כך שבסופו של דבר המילים הן רק המסגרת למה שחשבתי תוך כדי הכתיבה. אז בעצם כל ההבדל הוא ביחס למילה "עט". האם מדובר בתהליך הכתיבה שעוזר לחשוף את המחשבות, או שדווקא כתיבת המילים שחושפת - שעם זה אני לא מסכימה. מקווה שמישהו יבין משהו מכל זה, כי זה נורא מבולבל. [ליצירה]
- [ליצירה] מה להגיד, שאני מזדהה? חבל. חבל שככה זה. אבל אם זאת המציאות אנחנו עוד נמצא את הכוחות להתמודד איתה, ונתפלל לימים טובים יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] וממתי "אמא" או "אבא" זה פשוט? (אם כבר להיות פילוסופיים הערב...) [ליצירה]
- [ליצירה] אין מה להגיד- שיר נהדר! רק לא הבנתי את ההדגשות במילה "למנותקת". יש לי לפעמים קשיי הבנה כאלה :) שיר מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף! יש עוד סיפור בדיוני בצורה... הסיפור חמוד מאוד. הסוף קצת פתאומי מדי לטעמי, והמעבר בין הווה לעבר קצת צורם מדי פעם במהלך הסיפור, אבל לא משהו טרגי. ו... אני לא אהיה אכזרית ואומר ש"זה מזכיר לי" (והמבין יבין...) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים לחלוטין. הקטע בסוף צרם גם לי קצת, כשאת מסבירה לה על הקסם שברגע-שלפני-הנפילה. פילוסופיה קצת עמוקה מדי לילדה קטנה, לדעתי. חוץ מזה - נפלא. אי אפשר שלא להזדהות. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה וכואב. ממליצה לכולם להכנס. לכל היצירות שלך. המשפטים שבסוגריים קצת צרמו לי. הם שוברים את הזרימה של השיר. ובכלל, יש כלל בכתיבה שאומר שמה שכתוב בסוגריים צריך להמחק, או שאפשר לכתוב אותו בלי הסוגריים (כמובן שיש יוצאים מן הכלל, אבל זה בגדול). וגם לי צרמו המילים "מאכלת שלך אצלי". [ליצירה]
תגובות