יפה מאוד! הבעת הפנים שלה מעניינת - יש בה משהו מההעזה וההתרסה, אבל העיניים רציניות, מביעות מעין בגרות של מי שעבר דברים קשים בחיים. יש לה כח ומשיכה, לאישה הזאת. יפה לך!
אני חושבת שיש משהו מרתק בבחירת הנושא שלך
כיוון שנשקפת כאן אוטנטיות עדתיית בשילוב עם אוטנטיות דתית
מאוד אהבתי את הרגישות בה ציירת את הבגד (שבעיניי מצויר ברמה גבוהה הרבה יותר מפניה של האשה)
הציור מזכיר לי ציוריי ארץ ישאל,ציורי תנ"ך מן האוסף שקיים במוזאון י-ם
ציפורה של משה,
אשת מדבר נועזת,פשוטה,ואם זאת מישירה מבט מעורר סימני קריאה וסימני שאלה
מעניין
צחית
ראיתי פעם סרט על שניים שאנסו ילדה קטנה בת מיעוטים בארה"ב ממוצא אפריקני ואז האבא שלה ירה בשניהם ויש לו משפט וכל הסרט הוא בעצם דרמה משפטית שמבררת את הקיפוח שיש בארה"ב.בכל אופן,בנאום הסגירה של המשפט לפני פסק הדין,העו"ד של הנאשם (הנאשם שחור והעו"ד שלו לבן)עושה למושבעים תרגיל ואומר להם לעצום עיניים ומספר להם עם פרטים מזויעים את מה שקרה לילדה ובסוף הניאום הוא אומר להם: "ועכשיו תדמיינו שהילדה לבנה". וזו היא שורת המחץ.
ודי לחימא ברמיזא...
אשמח לדעת מה היה שם הסרט אם מישהו יודע כי אני לא זוכר...
חייבים להגיב על ציור כזה!
מדהים, עמוק, חודרני משהו..
באמת כשרון בלתי רגיל להעביר כ"כ הרבה מסרים
בציור אחד "פשוט"..
תודה לך על שהראית לכולם ונתת לנו להכנס לשם.
איזה יופי, איזה כישרון. זה ממש אמיתי. זה עושה הרגשה כאילו האשה באמת נמצאת שם ומסתכלת עליך. עוד רגע היא גם מתחילה לדבר. אני מסתכל ומסתכל ומנסה להבין מה היא אומרת...
[ליצירה]
יפה מאוד! הבעת הפנים שלה מעניינת - יש בה משהו מההעזה וההתרסה, אבל העיניים רציניות, מביעות מעין בגרות של מי שעבר דברים קשים בחיים. יש לה כח ומשיכה, לאישה הזאת. יפה לך!
[ליצירה]
אני חושבת שיש משהו מרתק בבחירת הנושא שלך
כיוון שנשקפת כאן אוטנטיות עדתיית בשילוב עם אוטנטיות דתית
מאוד אהבתי את הרגישות בה ציירת את הבגד (שבעיניי מצויר ברמה גבוהה הרבה יותר מפניה של האשה)
הציור מזכיר לי ציוריי ארץ ישאל,ציורי תנ"ך מן האוסף שקיים במוזאון י-ם
ציפורה של משה,
אשת מדבר נועזת,פשוטה,ואם זאת מישירה מבט מעורר סימני קריאה וסימני שאלה
מעניין
צחית
[ליצירה]
ראיתי פעם סרט על שניים שאנסו ילדה קטנה בת מיעוטים בארה"ב ממוצא אפריקני ואז האבא שלה ירה בשניהם ויש לו משפט וכל הסרט הוא בעצם דרמה משפטית שמבררת את הקיפוח שיש בארה"ב.בכל אופן,בנאום הסגירה של המשפט לפני פסק הדין,העו"ד של הנאשם (הנאשם שחור והעו"ד שלו לבן)עושה למושבעים תרגיל ואומר להם לעצום עיניים ומספר להם עם פרטים מזויעים את מה שקרה לילדה ובסוף הניאום הוא אומר להם: "ועכשיו תדמיינו שהילדה לבנה". וזו היא שורת המחץ.
ודי לחימא ברמיזא...
אשמח לדעת מה היה שם הסרט אם מישהו יודע כי אני לא זוכר...
[ליצירה]
...
גם אני הבנתי כמו מילון.
זה היה נראה לי שנתנת תחושה שטוב לך עם האפיק הזה אבל בצורה אירונית, גם בגלל שהוא תלוי
בגשמים= סממן חיצוני- כמו שאמר מילון, וגם בגלל שלפי השיר כל החיים שלך הם בעצם בשביל הרגע הזה שהאפיק יעלה על גדותיו וזה חבל לפספס חיים שלימים בשביל רגע אחד מסעיר.
[ליצירה]
.
עוד כמה דברים:
1) זה מכוון שהביטוי "מיכאל שלי" חוזר כל הזמן. וזה מכוון לקשר את הקורא עם הסיפור "מיכאל שלי "האמיתי.
2)"הפוסל במומו פוסל". אם קראת את הסיפור ומיד מה שעלה לך זה "גניבה ספרותית" זה מרמז עליך משהו לא עלי (וכאן אני מרשה לעצמי להיות בוטה. מותר לי לאור מה שאתה כתבת).
3)אתה יכול לומר שאתה לא מסכים עם המסר ועם המסירות נפש לתורה ולכבוד ה' יתברך אבל אתה לא יכול לומר זאת בצורה כזו כאילו שכל המסרים כאן אינפנטילים וילדותיים וחסרי בסיס.
4) אם יש לך מה לומר- תגיד. ואם לא- לפי דעתי צריך למחוק את התגובה הזו.
5)פעם הבאה תזהר לפני שאתה כותב כאלה דברים. מאחורי המסך קיים אדם שיכול להפגע.
[ליצירה]
.
כבר יותר מדי דברים עצובים לערב אחד.
הזכיר לי שבבנין שלידי עמדה אשה וצרחה לשפופרת הטלפון בקול צרוד, מותש, נואש כל מיני דברים שנורא לשמוע ("אני שונאת אותך, תעזוב אותי כבר, תפסיק להרוס לי את החיים אני אגזור את עצמי") וזה היה עצוב כי היא שנאה אותו ובכל זאת- לא יכלה לנתק לו את הטלפון מרוב תלות.
באמת כבר עצוב מדי.
[ליצירה]
.
אל תדאגי, בעזרת ה' הסוף יהיה טוב, ז"א זה לא שמיכאל פתאום יקבל הארה בחסד עליון ויהפך להרָמורניק צדיק ומצודק ויתחתן עם יעל וביחד הם יקימו בית מדוגם בצדיקותו ויגדלו ילדים חסודים שכל בקשת ליבם היא להיות חיילים בצבאות ה',
אבל בכל מקרה זה יהיה סוף טוב.
בקשר לגשרים- אני עדיין מבכה את מות דוידי ומתאבלת עליו מדי יום ביומו אז אין סיכוי שאני, במו ידיי, אעשה דבר דומה.
[ליצירה]
.
הריקנות הזו בכלל לא קשורה ב- אם זה מצליח או לא.
אפשר להצליח ובכל זאת להרגיש כלואה בתוך זה (ואל תשאלו למה המשכתי עם זה בכל זאת- תלאות הפרפקציוניסטיוּת...).
ו- גאיוס. ברוך ה' כבר מזמן סיימתי עם המקצוע הזה ומאוד מקווה שלעולם לא אצטרך לשוב אליו.
תגובות