קשה לי, כואב לי, לא הכי בא לי, אבל אין ברירה ויושר אומנותי חייב להיות...
פורטרט יפה שמדבר מבחינתי.
המלצתי היא שתהפכי את זה לטריפתיכון
נ.ב
זה לא סותר את דעתי האישית עלייך..
יפה ממש!! אבל עצוב...
הצבעים כל כך שלווים.
האף קצת נותן הרגשה שזאת זקנה ולא אחות קטנה לא יודעת למה.. ככה הרגשתי..
נב: יש קשר לספר של רם אורן-אחות קטנה?
כי אפילו הציור מזכיר את העטיפה שם...
לילה מדהים!
זו אחותי הקטנה, שהיא בעצם נערה גדולה ויפה, הציור משקף אותה בכלליות, אבל באמת ייתכן שהאף לא הכי נאמן.
גם הצבעים אינם זהים בגלל הרזולוציה
ב. תודה לך, מאיר פרידמן על היושר האומנותי.
הוא גם לא הופך אותך לאדם טוב יותר.
ג. תודה על היחס הטוב...
בלי השם לא הייתי יודע שהיא צעירה.. נראית קשישה קצת,. התוים עצמם מאד יפים וטובים. בדר"כ ברקע בוחרים גוונים אחרים מאשר האובייקט, אבל פה לא עשית את זה ודווקא יצא טוב. יופי :)
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
[ליצירה]
קשה לי, כואב לי, לא הכי בא לי, אבל אין ברירה ויושר אומנותי חייב להיות...
פורטרט יפה שמדבר מבחינתי.
המלצתי היא שתהפכי את זה לטריפתיכון
נ.ב
זה לא סותר את דעתי האישית עלייך..
[ליצירה]
יפה ממש!! אבל עצוב...
הצבעים כל כך שלווים.
האף קצת נותן הרגשה שזאת זקנה ולא אחות קטנה לא יודעת למה.. ככה הרגשתי..
נב: יש קשר לספר של רם אורן-אחות קטנה?
כי אפילו הציור מזכיר את העטיפה שם...
לילה מדהים!
[ליצירה]
יקיריי
זו אחותי הקטנה, שהיא בעצם נערה גדולה ויפה, הציור משקף אותה בכלליות, אבל באמת ייתכן שהאף לא הכי נאמן.
גם הצבעים אינם זהים בגלל הרזולוציה
ב. תודה לך, מאיר פרידמן על היושר האומנותי.
הוא גם לא הופך אותך לאדם טוב יותר.
ג. תודה על היחס הטוב...
[ליצירה]
אולי אתה כותב טוב, (באמת חשבתי כך.) אבל אתה כבר מאוד מתחיל לחזור על עצמך. ייאוש זה דבר עמוק לפעמים, כזה שאפשר לכתוב מתוכו אחל'ה שירים, אבל בחייאת- כבר שנתיים אתה עומד ונרטב בגשם, או דופק תראש באיזה פאב, וזה לא נגמר, הייאוש שלך הוא גשם של מילים וכבר אין בו חדות, אפילו חדות של מוות אין בו וגם איומי ההתאבדות שלך הם מגוחכים כשהם חוזרים על עצמם שוב ושוב, ובאמת אי אפשר להתאבד כל הזמן כי זה מאבד ת'אפקט.
חפש כתיבה חדשה, אולי תפציע לך איזה שמש.
[ליצירה]
הידד!
סונטה! (ועוד לרבים...)
אם היית מחלק אז היינו מבחינים לבד שזו סונטה...
המשקל... מן הסתם חמישה ימבים וחצי, כמו בסונטות אמיתיות, אבל עוד לא בדקתי.
(גאה להראות משכילות.)
זה יפה, זה אותנטי, זה זועק לקרב האהבה והדם,
הפעם לא על אישה אלא על אדמה.
תודה!
[ליצירה]
קודם כל, זה שזה קצר זה מעולה- מעביר את תמצית הדברים.
למרות שאתה עייף וגם לנשמה אין כח, אתה זוכר לאהוב, מזכיר את ברכות השחר, ברכות בשלהי יום.
גם החריזה טובה והפסיחה בסוף מוסיפה את הרושם של:
לחיות.
אך אילו חיים אלו אם אפילו לנשמתך אין מנוח?
בכל אופן טוב שאתה מודה על כך. ומוצא את מקור הכוח.
(גם אם קשקשתי קשות, אני מתכוונת לכך.)
תגובות