[ליצירה]
"כל אסון גדול שקרה לעמ"י- מצויין בט' באב (כמו
להבדיל-השואה) לכן מן הראוי שיצויין גם היום הזה של עקירת גוש"ק."
אסון גדול? אלי שבשמים.
את מעמידה בשורה אחת את הפינוי של גוש קטיף עם אכילת הילדים בחורבן? עם רצח של ששה מליון יהודים? עם מסעי הצלב, האינקוויזיציה? זה מבייש.
[ליצירה]
אז ככה.
זה נחמד בתור פזמון לרדיו, באמת; המלים זורמות, יש לזה מוסיקה. אבל בתור שיר ממש, זה דורש עוד הרבה עבודה.
קשה מאוד לכתוב משהו מקורי על הנושא הזה, של אהבה ופרידה. בנושאים שחוקים כאלה צריך טוויסט רציני מאוד כדי שהשיר ירגש או יפתיע, או אפילו יסקרן את הקורא.
השפה מאוד "הסברית". היא אהבה אותו, הוא הלך... זה לא נשמע כמו שירה. כדי להבין איך זה אמור להשמע ולהכתב, אני מציעה לך לקרוא, והרבה - לאה גולדברג, נתן יונתן, נתן אלתרמן - אלה התחלה. זה יפה, זה מעניין, וזו הדרך הטובה ביותר להבין מה זו שירה.
[ליצירה]
המשפט הראשון נקטע למוות, שימי לב. פיסקה שניה, משפט ראשון - כשההמון נסוגו לבתיהם, נקודה מיותרת. שימי לב.
כתיבה טובה, למרות שמהסיום יצאתי בתחושה שלא הלכת עם זה עד הסוף. ואני חושבת שאפשר היה לפתח את זה מדימוי לסצנה שלמה ואולי אפילו למשהו יותר ארוך.
[ליצירה]
יפה עובר כאן הסתיו, והתחושה מצויירת טוב.
תיאור זמן: "ש" צריך להיות "כש". ואולי כדאי לחשוב עוד קצת על הפיסוק - פיסוק אמור לסמן לנו מתי צריך לעשות הפסקה בקריאה ולקחת נשימה; פיסוק-יתר עושה לי היפר ונטילציה..
תגובות