האמת שאם היא לא היתה מכשפה הציור היה נראה לי ראלי כואב ומזעזע עד מאוד, טוב שהיא מכשפה, אני אוהב סופים טובים.
במחשבה שניה, אולי בכל זאת זה מה שהיא רוצה לעשות?!?!?!?!?!?!?! לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
[ליצירה]
'ותשם בסוף על שפת היאור'
(in a creepy sort of way)
היא נראית דו-מימדית מעט, ו'דוממת', אבל חשים את האווירה האפילה והצוננת. ההשתקפות של הירח נהדרת!
תודה
[ליצירה]
האמת שאם היא לא היתה מכשפה הציור היה נראה לי ראלי כואב ומזעזע עד מאוד, טוב שהיא מכשפה, אני אוהב סופים טובים.
במחשבה שניה, אולי בכל זאת זה מה שהיא רוצה לעשות?!?!?!?!?!?!?! לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
[ליצירה]
Not dead yet כי למרות הנסיון לכרות לו את העץ, יש בו הרבה מעבר לדברים הצפויים והרגילים, שיביאו בסופו של דבר לצמיחה חדשה...
מקווה שזה עזר..
מיבלאש.
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
[ליצירה]
אהבתי מאוד את הרעיון, רק חשבתי שהסוף קצת נקטע. למרות הכוונה הברורה לפונץ' ליין חזק, לדעתי זה מחייב אם כן איזשהו רמז לפני זה. נותר מצב של ניתוק גמור בין הסיפור שזרם יפה, לשתי המשפטים האחרונים, אולי כדאי להכניס איזושהי סיבה לזה שאין שם אלוקים.
לדעתי.
[ליצירה]
האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט....
תודה.
תגובות