להרוס במזיד את הסטריאו שבחדר מורים.
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תהיה: ואם הטרפתי את המיקרו, זה נחשב? [ליצירה]
- [ליצירה] /// מצחיק יכול להיות גם כפל לשון. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש חמוד שפה קצת פיוטית. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמוד לאללה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ממזרוש חמוד ביותר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה נאותה כיוון שיש לכם (לך ולילד) בעיה עם ביקורת מהסוג הזה, היות ואין בה משהו בונה, אז אני אשתדל להגיב כמו שצריך. רגע... מה אפשר לשנות...? איזו ביקורת אפשר להעלות פה...? מה מפריע לי?... טוב, נכנעתי...שום דבר לא מפריע לי, הכל נראה לי מצויין כמו שזה... אין ברירה- תאלץ למחוק את התגובה הקודמת שכתבתי לך. עד שאני אמצא משהו בונה. [ליצירה]
- [ליצירה] /// נאמר הרבה ולא נאמר כלום סתם דיאלוג מיותר וביקורת סמוייה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... אהבתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] כי יסופר ואיך אעלה אל אבי ואומר לו שבנו הוא נביא? הנבואה, לשוטים היא ניתנה אז אני אדחק לפינה... בך לא ארצה כאן לפגוע, אך דבר לא נותן לי מרגוע: אשתך, (שהייתה צנחנית?) היא עד כדי כך קמצנית??? היא בחרה לה חתן לתמיד רק בגלל טעותו של פקיד? בי עולה מחשבה מצמררת מה הייתה עושה אז הגברת אם חלילה היה שם נכתב טוראי אילנית ולדיסלב" היא הייתה גם לזה מתקבעת ומייד חיש לרוסיה נוסעת? טוב, אפסיק כאן על צג להשמיץ ולהוציא פה לשווא את המיץ אך לפני שאתן להגיב רק אודה: הסיפור הוא מגניב! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אני לפחות הבנתי בהתחלה שהטקסט זורק אותך לעבר, למישהו שכבר היה "אנחנו" או משהו כזה אבל בקריאה שנייה הבנתי קצת יותר. אולי אני אבקש ממנחם לשנות לי את התגובה ל "אני מת לדעת מי זו האחת הזאת" ואז זה יהיה יותר קשור. [ליצירה]
- [ליצירה] עניין של השקפה. כשאתה צבור פחדים וכולך דמעות מרירות ועייפות אכזבה כעס וייאוש- גם רגעים קסומים כמו נהיגה בגשם, כשאתה בצד הנכון של השימשה,רואה איך המים שוטפים הכל- ושומע את הרעשים של טפיפת הגשם על הגג- יכולים להיות מדכאים. [ליצירה]
- [ליצירה] מול עיניי עולים ציורים של ברוך נחשון, אתה ודאי מכיר. תיאורים יפים יש לך כאן, ומי יתן ונזכה לבניין ירושלים, יפה לפחות כמו שכתבת. ובהצלחה בצבא. הצד הממזרי שלי מבקש להוסיף הערה צינית: מילא שהצפור תנשק ראשי זהב, אבל למה שתנשק טסה? [ליצירה]
- [ליצירה] . האמת, אני חולק על שן תותבת-הוא לא היה מפתיע וגם לא קולח, אבל אהבתי בו דברים אחרים: א. הצלחת להפוך שיר תמים ועליז למשהו קודר כל-כך ע"י התיאורים שלך וזה מעניין.(יש גירסה של ארקדי.ד. ל"ליצן קטן שלי",עצוב כמו שרק הוא יודע לשיר) ב. זה פתאום מעלה את המחשבה למה שלומית היא זאת שבונה ולא אבא שלה או בעלה. אישה גלמודה... ג. "הוא לא יחזיק מעמד עוד שנה"- מזכיר את "העלה האחרון" של או הנרי. כשהעלה יפול היא תמות. כשהסוכה לא תחזיק מעמד... בהחלט יפה,בברכת "ושמחת בחגך".... [ליצירה]
- [ליצירה] . אהבתי את הרעיון, אלדר. לי אישית יצא להתקל ב "הודי לא מגרש הודי" (אולי צונאמי כן...) אני מסכים עם נאום הסאטירה חוצב הלהבות של ערוגה ואני חושב שיש זכות קיום ליצירות כמו זו של אלדר ואפילו יותר מזה. שבת שלום,חברים. [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם נכתב מזמן אבל... בהחלט טוב! אני מכיר הרבה אנשים שנעים בדיאלקטיקה הזאת ואני אחד מהם. אני מעריץ את מי שמוצא את האיזון. ומבדיל. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב אם כי היה עדיף לרמוז, ולא לומר בפשטות שמדובר בתורה. שקוייח. [ליצירה]
- [ליצירה] here i come יפה, עדין, עשוי נכון מזכיר שירים על גיל תיכון איך מבוגר, אב לארבע כותב שירים על אהבה! אבל ביקורת, יש לומר, יש כאן חרוז די מיותר כי לוח השנה הצבעוני מופיע לו בבית השני ואין סיבה, (זה די חשוב) ברביעי לכתוב זאת שוב... אבל עדיין יש לומר כי הכותב אכן מוכשר! (אכן חוצפה לי יש מירב כי הוא יכול להיות לי אב...) [ליצירה]
- [ליצירה] . לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא! זאת בכלל לא התמונה הרצויה!!!!!!!!!!!!! ככה זה כששולחים חזותי דרך מישהו שלישי. (שכוונותיו ודאי טובות) אני אחפש כותרת נוספת ליצירה הזו, והתמונה האמיתית של הכותרת הראשונה תתפרסם אי"ה בקרוב, אם לא יהיה "אינטרנט שבור" כמו הפעם. ותודה למגיבים. (טל בת רא"פ, לא כולם פה יודעים שאנחנו קרובי משפחה, אל תביכי אותי עם הזמנות... :) ) אהה,וסליחה, אם מישהו יוכל להסביר לי מהי הקומפוזיציה הזו שעשיתי בה שימוש כה נהדר בלי לדעת מהי.. [ליצירה]
תגובות