[ליצירה]
הגשם מנגן על כולנו, מה? ניגוניו נעימים...
סיום מצויין, אך מעט תלוש. יכול להיות שהיה שם משהו לפני כן?
אהבתי את "עציר". מעולם לא שמעתי את המילה... ההתאמה בין הבית הראשון והשני מושלמת. צל"ש.
הבכי שלך מעורר.
תודה!
[ליצירה]
השתגעתי על אמת
"אנוכי תולעת ספרים (עלק) חרפת לשון ובזוי עט."
אמור אמרתי לכתוב לי שיר, תמים, פשוט וישר מהמותן.
באה הדס ו... (לא, לא, לא, לא)
פת = פרוסה, חתיכה וביחוד חתיכת לחם. פרור וכו'
ככר = רחבה מעוגלת, עמק מוקף הרים, לחם, (משהו גדול ותפוח בדר"כ)
יש פת-שחרית - ארוחת בוקר
יש פת-ערבית- ...ערב וכו'
פת-בג..
נו אי אפשר גם ככר-פת??
התגובה שלך מרושעת, מכפירה, מבישת, צינית ומרגיזה!
דבר אחרון (אין לי כח יותר. די, הצילו, קחו אותי מכאן, נכנע!!!!!!!!!!!!!!!!!) זה לא ביצוע טוב אם: זאבים לא יכולים להיות בו, יש איבוד ומילים שחוזרות על עצמן סתם, המילים ככר פת סותרות אולי (???) ומי יודע מה עוד. רשלנות?
יש פה איזה 50 מעלות חום... שום שיר לא יעזור לי ולצערי גם זאבים אין בסביבה. משדרים חדשות ("נורא מעניין") מרוב עצבים מיתרי הקול שלי הופכים לחלילים חלולים. די.
[ליצירה]
[ליצירה]
אב'ני כדכד'
וככלות הסתיו אתה שב
כעלה שלכת
אל הארץ הטובה.
ושיהיה ברור!
אוהבים אותך, מתגעגעים ומצפים בכליון עיניים לשובך.
[ליצירה]
רק כמה מחשבות וכן דברים קטנוניים, כמו שאומרים, שהפריעו לי:
בבית הראשון-
מתחיל בשאלה בלשון עתיד "ומה תעשה בזקנתך" ופתאום מדלג להווה "גם העולם זקן היום" אבל חשבתי שהאב עוד לא זקן...
התיאורים שאחרי "העולם זקן" אינם מתחברים לי בפשטות לזקנה. גם לא ברורה לי תכלית השאלה שחוזרת שוב בסוף, מהי מחדשת? ובתוכנה- "ומה תעשה אתה אבא" למה מרמז ה"אתה" הזה?
בבית השני- הוא גרם לי לחשוב שמדובר שוב בשיר שואה בגלל הרציף. אבל לא נראה.. ואחרי זה הילד שמנחה את אביו כאילו הוא האב, ואין לי טענות בעצם לבית הזה ...רק שלא הבנתי הכל.
בבית השלישי-
"ועתה המקום" בלבל אותי וריגש, כי הבנתי שהבן מספר בפרטי פרטים מה שהולך להיות והוא כלכך יודע!
מה שלא הבנתי איך הוא כבר עיוור..
וחשבתי שאולי הוא בכלל מלאך ולכן.
* * *
כל הקטע הזה שהבן מוביל את האב לא מתקשר לי עם יצחק בכלל. אני מכיר מן התורה יצחק מלאכי, תלותי, עיוור שאפילו אשה אינו מסוגל לקחת לבד.
אז מה- נסיון להשליט את הקורבן בתור המניע של המציאות.. משהו בסגנון הפילוסופים? השכל הפועל שכבר יכול לפשוט את גופו? (במונולוג הבן יודע מה יהיה ולא איכפת לו למות)
זה מעצבן. אין ברירה יצחק מהתורה משחק כאן, אבל כל קשר אמיתי בין מהות הדמיות אינו.
תם ולא נשלם
[ליצירה]
מומלץ בחום
"דברים שאינם יכולים להתקיים באור". אפשר לקחת את זה בתור משל על יצירה בכלל, שלא יכולה להתקיים ב'אור' וחייבת נקודה של חור שחור. גם כדי ליצור אותה, וגם כדי להיות טובה, אם הבנת את כוונתי.
[ליצירה]
מבריק
הצלחת להפתיע ואם זאת לעורר חשד שמשהו פה מטונף. המתח נשמר כהלכה ויוצר עיניין וסקרנות אבל פסימי להחריד! חלפה בי צמרמורת.
כל הכבוד- השפעת עשית משהו גדול!
ידי על מקלדת רוטטת כל משקל גופי מתנדנד על העכבר " תולה ארץ על בלימה " יפה.
@ בעז.
[ליצירה]
השיר יפה, אבל יש חרוזים משוכללים יותר. ,ומה אם ,משה וכלב"? בעצם מה זה משנה כיום הכל מחפפים; והרוח כדברך חבושה בפריצותה חסרת הרסן והרדודה,ככה שאתה יחסית עוד טוב. [ מגילות הרע במיעוטו]..
[ליצירה]
1.)
אני פשוט משתגע
זה היום ונורא לא נסלח
בלבבי השביר חיש פוגע
שירשור שמזמן לא קלח.
2.)
אני פשוט לא מבין
היכן הם ערכי תרבות יון הדגולים?
איכה התאטרון נזנח ויחשב פיגולים?
איה!
הבריאות שבאתלטיקה
היופי שבאסתטיקה
הגאונות שבמתמטיקה...
ובמקום כל אלה אבוי
שירשור-מטופש-מתמשך-ללא-סוף אבוי
3.) סיכום ללא עת
נר רביעי רבותיי
ואני מזדעק- עד מתי
פטפוטי הסרק בלי ירק
הבלים פחותים מחרק.
אפשר עוד לחשוב שבלי מרב
העולם כולו ישמם ויחרב,
על כן-
אני קורא בזאת לחצוף
שהסיט ומסיט פה מדיח
לחזור בו מהר ולזכור דומיה
אצעק לו, קולך צפרדעים,
ומימיך שותתים מתוך המימיה,
אם איתי אתה תמים דעים
הנה מה טוב ומה נעים!
ואם זדוני מזימות לבבך יאמרו
"אשרשר עד בלי די עד אין קץ"
לא אני הוא שאצא כנגדך עוד חוצץ
יבוא דברך עליך ואת ראשך האדום יפוצץ!