[ליצירה]
תמי יקרה, שכחתי לציין, בקשתך לתקווה, אמלא ברוב חן, לא אגיש לך שדה, של ורדי השעה, כי אם פרח יחיד, שצורתו הכי נאה, ורד יחיד עם חיוך משגע, שמרוב חיים עומד הוא להתפקע.
[ליצירה]
לעצמי קישרתי, לטעות כזו לא פיללתי, לא משחקי גאווה חלילה, הנעשה תוקן חומם והוגש מחדש.
זריחה אופטימית יותר, אבל שקיעה רבת הוד היא. גוונים שונים צובעים מלמעלה בעוד השמש שולטת במלוא האודם והזהב. אכן, אם לתאר זאת יפה: If this is the end - I will give them such an end, they will never forget
[ליצירה]
הזדמנתי במקרה לקריאה שנייה, וזה הזכיר לי את השיר:
Why does the sun go on shining
Why does the sea rush to shore
Don't they know it's the end of the world
'Cause you don't love me any more
[ליצירה]
וואי, כל כך נכון ואמיתי
למה אתה מאכזב אותה כשהיא לבד על אי, קוראת לעזרה, ואתה חולף ביעף, בספינה הבטוחה שלך, המוגנת ממציאות מרה.
עוגן. זה כל מה שהיא מבקשת.
תגובות