רוח ים מלוחה כרסמה בי
את שכבות הכורכר החמות –
מקהלת אתמולים פתאומית
שוב אספה השרב, וימות
צוואה רק אחת לי השאיר:
ראי איך הולכים שועלים...
במשיכת עננים עוד אזכור -
אשתקד, עבודת אלולים
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים ושנון. לא את כל הדימויים הבנתי.. ובכל זאת המקצב כל כך טוב שפשוט כיף ךקרוא את השיר גם בלי להבין יותר מדי [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן, מספר הערות שיש לקרוא בעדינות: - התחביר לא ברור בשורה הרביעית. אם נושא השורה השלישית הוא "הרוח", עליו בהחלט אפשר לומר "וימות" (למרות שלא כדאי, כי התייחסת אליו בשורה ראשונה כנקבה), באה מקהלת האתמולים הנקבית וחותכת את הקשר בין הנושא לנשוא. אי אפשר לקרוא את זה כך, אולי אם תשימי סוגריים, כך: רוח ים מלוחה כרסמה בי את שכבות הכורכר החמות – (מקהלת אתמולים פתאומית שוב אספה השרב,) וימות. - הביטוי עבודת אלולים: http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=14235&code=980 http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=7477&code=550 [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ממש החרוזים והמצלול יפים כ"כ... אני בניגוד לילד הבנתי ש"וימות" מתייחס לשרב וזה מסתדר מאוד!!! מה שלא הבנתי ואשמח אם תוכלי להבהיר-"שועלים"??? [ליצירה]
- [ליצירה] נדמה לי ש"החמות" מתחרז קצת חלש עם "וימות". אם לנסות לדמות לרגע, זה אולי כמו לאכול לחם בלחם. המילים דומות כל כך ואין השלמה מצלולית בינהם. (או שזו השבירה בשורה של החרוז השני?) באופן כללי השיר מקבל העצמה מקודמו "טו בתמוז" ובפני עצמו קצת חלש יותר, לדעתי. (אהבתי "עבודת אלולים" הזכיר לי עבודת אלילים אבל לא נראה לי שיש קשר.) 3 השורות הראשונות לא נהירות לי מספיק. הלכתי קצת לאיבוד. מתחיל אולי מורכב מדי ובלי מיקוד. *מה הקשר בין רוח הים שכרסמה בך שכבות חמות (רוח מכרסמת..? -אם את אומרת) למקהלת האתמולים שאוספת את השרב. אשמח להסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס... לדעתי השיר יפהיפה!!צריך להתעמק בו כדי להבינו..הוא מורכב, אבל בקריאה ראשונה ושניה הוא ממש נשמע טוב!!קטונתי מלהעביר ביקורת... [ליצירה]
- [ליצירה] מלא... נפלא. את השיר עצמו לא עלה בידי להבין במלואו (גם בגלל השועלים), אך הדהימו אותי דברים אחרים. הדהימה אותי הדרך בה השתמשת בפיסוק לא שגרתי (שלוש נקודות, מקף, נקודותיים) כדי להטעים את השיר. זה עובד מעולה. רעיון מצויין כשמשתמשים בחריזה. הדהים אותי המשחק האינסופי במלים ומשמעותיהן. וכרגיל, הדהימה אותי הכתיבה החופשית שלך. אולי רק לחזק קצת את העיקרון המופיע בסוף השיר כדי להביא להבנה טובה יותר. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה כואב, בוודאי. אלה מלים חזקות ונשאים חזקים, ואני בטוחה שהקטע הזה משמעותי לך מאוד. אבל לדעתי, הוא עדיין בשלב המגירה; הוא לא מופקע, לגבי הקורא הוא לא שונה מקטעים אחרים שנכתבו על אותו נושא, ומבחינה טכנית הוא לא הרבה יותר מרשימה של מלים. אני לא באה לזלזל, חלילה, אבל הייתי מציעה להניח את זה בצד לזמן מה ולנסות לעבד ליצירה של ממש מאוחר יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא כל כך מסכימה עם המסר. נכון, צריך לדבר ואסור לשכוח; אבל יש אנשים שבוחרים בשתיקה בלי כוונה מודעת להכחיד את השורשים. בכל מקרה לגופו - אלה דברים שקשה מאוד לספר. יכול להיות, כמו שאתה אומר, שממהרים להשתמש בתירוץ של "הוא רק ילד" ולהדחיק את העובדה שאין לאף אחד יותר מדי זמן; אבל גם בזה יש צדק מסויים. לא לשתוק לגמרי, כן, אבל גם לא להגיד הכל בכל גיל. כן, גם אני כועסת הרבה פעמים על אנשים ששתקו, וגם על עצמי שלא שאלתי יותר ועכשיו כבר מאוחר מדי. יש כאן האשמה חמורה מאוד, כביכול מי ששותק משלים את מלאכת הנאצים - ואולי יש כאן צדק מסויים; אבל אני חושבת שזה חריף מדי, וגם קצת לא הוגן. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי!! מורידה את הכובע [ליצירה]
- [ליצירה] אבל אומר הכל... [ליצירה]
- [ליצירה] מצא חן בעיני התיאור בהתחלה. נקרץ מחדש - זה תקני ונכון, אבל נותן תחושה מוזרה. אהבתי את הסיום ואת כל התחושה שהעברת,שבאמת בלילה גשום של נובמבר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה קטע שכתוב טוב, חבל על סימני הפיסוק וטעויות הקלדה. כדאי להעביר את זה לוורד, לסדר ופשוט להעלות עם העתק הדבק. מגיע לזה. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. הכותרת אלימה קצת, אבל אם את אופטימית... [ליצירה]
-
[ליצירה]
ובאיחור מה, אחרי כולם כנראה, גיליתי שהאתר חזר לפעול...
טוב להיות בבית :)
[ליצירה] - [ליצירה] קובה?? מה זה הקיפוח הזה? מה איתנו?! [ליצירה]
- [ליצירה] סתור תיכנותים... [ליצירה]
תגובות