[ליצירה]
לא...
חולק אני עליך, מילון. אמנם היצירה כשלעצמה- אין היא צופנת בחובה מסר עמוק או משהו... אך המשפטים הללו, שלכאורה לא אומרים שומדבר, היו 'תקועים' בראשי במשך שבועות שלמים, לא יודע למה! הפסיכואנליזה מבית מדרשו של מרן הרב פרויד זצ"ל (אל תתנפלו עליי, זו בדיחה), גילתה לנו שהרבה מאוד מסתתר מאחורי תת-הכרתו של האדם (אפילו 'פליטות-פה' למיניהן- צופנות בחובן משמעויות רבות לגבייאורח-חייו של האדם הספציפי, מה שעבר עליו, וכו'). ואני חושב שבכיוון זה הולכת גם הפרשנות הפואטית בדורותינו האחרונים. אז למרות שאינך מכיר אותי, מילון (ואולי, טוב שכך)- ממש לא איכפת לי שתמסור לי את הניתוח שלך (אפשר ניתוח פסיכולוגי, אם יש לך את הכלים לעשות זאת) ליצירה. באותו מעמד רוצה אני להגיב לדברי מויש, שכתגובה על תגובתי ליצירתו, "את המאור הגדול, ב"- אמר שמרגע שהיצירה משתחררת לאוויר-העולם, היא פתוחה לפרשנויות אין-קץ. זה בהחלט נכון, אני האחרון שאחלוק על-כך. ובכל-זאת! תמיד טוב להכיר את האדם העומד מאחורי היצירה, על-מנת "לקלוע למטרה", דהיינו, לנסות לפרש את היצירה ע"פ האופי, וחוויות-החיים השונות, הקשורות לכותב היצירה עצמו. יכול אני להעיד לכם, שבמחקרים רבים הנכתבים על ביאליק ועל יצירתו (במקרה בחרתי את ביאליק, כיוון שהוא, אולי, המשורר העיברי המפורסם ביותר), החוקרים ממש נוברים בתולדות-חייו של ביאליק, ע"מ להבין טוב יותר את יצירתו. זהו, זה מה שהיה לי לומר עד-כה, שבוע-טוב לכולם, הראל.
[ליצירה]
כוכבים נוצצים...
מכיר את השיר הזה?- "איש אחד חלם / שבלילה הוא מת / ובבקר הוא קם / וראה זו אמת / כוכבים נוצצים"... וכו'. שני הקטעים האלה מאוד הזכירו לי את שיר-הילדות הזה. נחמד, לא?
[ליצירה]
איי...
כל שיר שלך...'פצצת-זמן-מתקתקת'!!! (למה? ככה! כי ככה בא לי!).הלשון העשירה, הדו-שיח, האיזכורים התנ"כיים ומשחקי-המילים למיניהם, אהבתי אהבתי אהבתי!!! (וגם ממך אדרוש ברוב חציפות כמו שכבר דרשתי ממישהו אחר פה באתר: עותק מספר השירים הראשון שלך- אליי. אתה שומע? א-ל-י-י !!!)
[ליצירה]
אוי פרנוסה...
נו רב זונדל, הצלחת להטמין קצת דולארים מתחת לשטיח?... חיוך נסוך לו על-פני... נו שוין! גמח"ת (לא...זה לא "גמ"ח תמרוקים" או משהו כזה...) ממני, הראל.
[ליצירה]
ושוב, תגובה קצרה (לוויכוח דלעיל)
מסכים אני בכל ליבי עם החתלתול ואורי: איכותה של היצירה מ-מ-ש אינה נמדדת במאמץ הנדרש כדי להבינה! וכעת לילד: ממש אין אני מסכים איתך שתגובה שטחית ליצירה מסויימת- מעידה על הבנה שטחית. לרוב היא מעידה על-כך שכותב התגובה לא השתדל מספיק לנסח את דעתו אלא כתב באופן ספונטאני וראשוני לחלוטין את אשר על ליבו! בקשר לסיפא של דבריך- בהחלט עדיף שכל יצירה ספרותית (ובמיוחד- שירה) תצפון בחובה גם רבדים סמויים מן העין, מלבד הרובד הגלוי לעין כל. זה מה שהופך סתם יצירה- ליצירה גדולה. אך גם אם כותב מסויים כותב את אשר על ליבו מבלי לצפון מסר נוסף בתוך היצירה- גם אז היצירה יכולה להיחשב כטובה. אם היא זורמת, אם מרגישים כנות ביצירה, אם המילים והתכנים אינם שטחיים יתר על המידה- גם אז היצירה טובה. ממני, השטחי מאוד (לפעמים), הראל.